כיום יש כ-115 אסירות פוליטיות בבתי הכלא הישראלים. כ- 90 בכלא השרון (תל מונד), השאר: בכלא נווה תרצה (רמלה), כלא איילון (רמלה), בבית מעצר "קישון" (ג'למה) ומספר אסירות במתקני כליאה שונים.
ב- 13 בספטבר 2006, רשויות כלא
השרון (תל מונד)
החליטו להכניס עשרות אסירות פוליטיות לאגפי הפרדה ולהעביר כעשרים אסירות לבתי כלא אחרים: קישון (ג'למה) על יד חיפה, איילון (רמלה) ונווה תרצה (רמלה), כל זה בתירוץ ששתי אסירות ניסו לחפור מנהרה בתאן. האסירות אומרות שהאשמה זו היא לגמרי לא הגיונית במיוחד לאור העובדה שפעמיים ביום הסוהרים והסוהרות עורכים חיפוש ובדיקה מדוקדקת בכל התאים ובמיוחד ברצפה.
.
האסירות שהועברו לבתי כלא אחרים, נמצאות בתנאים הרבה יותר גרועים מאלה אשר היו בכלא השרון.
ב- 18 באוקטובר עו"ד תגריד ג'השאן ניסתה לבקר
בכלא איילון (רמלה)
, אחרי שתאמה את הביקור מראש לפי הכללים של שרות בתי הסוהר. זמן קצר אחרי שהגיעה, נאמר לה שהוכרז מצב חרום בכלא איילון והיא נתבקשה לצאת מייד. היא התקשרה לכלא מספר פעמים במשך שעתיים ונאמר לה שמצב החירום נמשך. אגב, איילון הוא כלא שמוחזקים בו גברים וזו פעם ראשונה שאנחנו שומעות שנשים מוחזקות בו.
ב- 19 בספטמבר תגריד ביקרה בכלא
נווה תרצה (רמלה)
. עם הגעתה, בשעה 9:00, בזמן בדיקת התעודות שלה, נאמר לה שהוכרז מצב חירום. בשעה 11:00 היא התקשרה לכלא, ענו לה שיתנו לה להיכנס לביקור בשעה 12:00 בצהריים. לבסוף הרשו לה להיכנס רק בשעה 14:00, אחרי שחיכתה במשך שעתיים בחוץ בחום. היא ביקשה לראות שתיים מהאסירות שהועברו מכלא השרון לכלא נווה תרצה, אבל, הותר לה לפגוש רק את אמנה מונא. אמנה מונה מוחזקת לבד, בבידוד. היא פתחה בשביתת רעב ב- 13 בספטמבר, בדרישה לחזור לכלא השרון.
ארבע אסירות הועברו מכלא השרון לבית מעצר
קישון (ג'למה).
ב- 20 בספטמבר תגריד ביקרה ב"קישון" כדי
להיפגש איתן. הירשו לה להיפגש רק עם
עביר עאמר
אשר סיפרה לה שהן לא מקבלות סבון רחצה ולא תחבושות היגייניות. ב- 13 בספטמבר הן פתחו בשביתת רעב בדרישה לחזור לכלא השרון.
כלא השרון (תל מונד)
עטף עליאן
, בת 42, אסירה מנהלית, מרמאללה, אם לבת שנתיים (שנמצאת איתה בכלא), נעצרה ב- 22 בדצמבר 2005. ב- 26 ביולי מעצרה הוארך שוב, בשלושה חודשים.
באוגוסט 2006, מעמדה שונה מעצירה מנהלית לעצירה לפני משפט. הוגש נגדה כתב אישום על אירגון מחנות קיץ לילדות. השופט בבית משפט הצבאי, הורה לשחרר אותה בערבות עד תום ההליכים המשפטיים. הרשויות הישראליות התנגדו לשחרורה וטענו שהמעצר המנהלי עדיין בתוקף.
אודות עטאף עליאן
רוידה פריתח' אלעויג'אן
, אזרחית ירדנית, נעצרה בתחילת אוגוסט 2006 יחד עם בעלה. יותר משש שנים היא גרה בגדה המערבית עם בעלה, שמחזיק בתעודת זהות של הגדה המערבית, ועם בנה שהוא היום בן שש. בתחילת ספטמבר, כחודש אחרי מעצרה, מדינת ישראל ניסתה לגרש אותה לירדן, אבל מכיוון שדרכונה לא היה בתוקף, הגרוש לא התאפשר, והחזירו אותה לכלא השרון. לפני שש שנים היא הגישה בקשה לאיחוד משפחות, כלומר לקבל מעמד חוקי כדי להישאר עם בעלה בגדה המערבית, אבל מדינת ישראל עד היום לא שלחה תשובה לבקשתה.
ארגון "נאדי אלאסיר" (מועדון האסיר) עתר לבג"ץ נגד הגרוש שלה, ובג"ץ הוציא צו מניעה שאוסר לגרשה עד לדיון בעיניין זה.
נוהה בושנאק
, נעצרה באוגוסט וניתן לה צו מעצר מנהלי למשך ששה חודשים.
ד"ר רפקה אלג'עברי
, בת 43, מחברון, עצירה מנהלית. הצבא הישראלי עצר אותה ב-15 באוגוסט 2006 והוצא נגדה צו מעצר מינהלי לתקופה של ששה חודשים.
ד"ר רפקה אלג'עברי נולדה בחברון. היא למדה רפואה כללית בתימן והתמחתה בגינקולוגיה ומיילדות בצרפת. לאחר מכן החלה לעבוד בבית חולים אלמקסד בירושלים. היא עבדה בבתי חולים בחברון כמו בי"ח אלמוחתאסיב ששייך לסהר האדום ונמצא בעיר העתיקה של חברון. כעת, היא עובדת במרפאה שלה בחברון וגם מנהלת את מרכז אלנקאא בבית לחם, שהוא מוסד צדקה רפואי, המציע עזרה דחופה לחולות וחולים ומבצע ניתוחים כירורגים, במיוחד לעניים ועניות אשר אינם יכולים לשלם לבתי חולים אחרים.
אודות ד"ר רפקה אל ג'עברי
כלא נווה תרצה
טלי פחימה
. ב- 13 בספטמבר 2006, ועדת השליש דחתה את בקשתה להשתחרר אחרי ריצוי תקופה של שני שליש מהמאסר וקבעה לדון שוב בעיניין זה, כעבור שלושה חודשים.
העמוד הראשי