נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ)


דף מידע יוני 2016

חמישה ביוני - יום הנכסה.

בחמישה ביוני 1967 תקפה ישראל את מצרים, ירדן וסוריה. במלחמה זו כבשה ישראל את הגדה המערבית, רצועת עזה והגולן ומאז מתקיים שלטון כיבוש בגדה המערבית (כולל ירושלים המזרחית), ברצועת עזה ובחלק מהגולן.

מאז 1967 אסרה ישראל קרוב למיליון פלסטינים ופלסטיניות והגדירה אותם "אסירים ביטחוניים" - מתוכם מעל ל-10,000 נשים. הפלסטינים ואנחנו קוראים להם אסירים פוליטיים. כיום, על פי מקורות שונים, יש כ-7,000 אסירים פוליטיים, מתוכם כ-715 במעצר מנהלי, כ-414 קטינים וכ-64 נשים.

* המספרים משתנים מידי יום ולכן אין אפשרות לתת נתונים מדוייקים.

נמשך הרג הפלסטינים מהגדה המערבית וממזרח ירושלים הכבושה - מאז חודש ספטמבר 2015 הרגו כוחות הביטחון הישראליים (ואזרחים) 172 פלסטינים, ביניהן 16 נשים - האחרונה ב- 2 ביוני 2016.

אחד הדברים הבולטים בחודשים האחרונים הוא עליית רף הענישה - הוחמרה המדיניות של הטלת קנסות כבדים, בעיקר על ההורים של נערים שזרקו אבנים, אבל לא רק. למשל, שתי הקטינות ד.א. ו-ס. ט. שנשפטו ל-4.5 חודשי מאסר, הוטלו גם קנסות בסך 8,000 ש"ח ו-7,000 ש"ח.

תחום נוסף בו קיימת עלייה משמעותית בהגשת כתבי אישום ובעקבותיהם מאסרים הוא תחום הפייסבוק. מאז חודש אוקטובר 2015 הוגשו למעלה מ-200 כתבי אישום המתבססים על כתיבה בפייסבוק ומוגדרים כ"הסתה". (הנתונים מהרשתות החברתיות). העונשים שנקבעים, בדרך כלל, הם שנת מאסר ויותר.

בכלא ישנן כמה עצורות עם כתב אישום דומה: סמאח דויק, עיתונאית ממזרח ירושלים בת 25, שנעצרה ב-10 אפריל 2016 ודוניא מוצלח בת 20 ממחנה הפליטים דהיישה שנעצרה ב -16 בנובמבר 2015. משפטן עדיין מתנהל.

נזכיר את המשוררת דארין טאטור, שנעצרה ב-11 באוקטובר 2015, הייתה בחקירות בג'למה (קישון), הועברה לכלא השרון ומשם לכלא דמון. מ-13 בינואר 2016 היא נמצאת במעצר בית ומשפטה עדיין מתנהל.

למותר לציין, כי תגובות של ישראלים שמאחלים מוות במגוון דרכים יצירתיות לכל מי שאינו יהודי הפכו לשגרה ואף אחד מהם לא נעצר.

ב-17 ביוני 2016 פורסמה בעיתון "הארץ" כתבה של עמירה הס בעקבות ראיון עם האסירה המשוחררת ח'אלדה ג'ראר, חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית, שהייתה אסורה 14 חודשים ושוחררה ביום 3 ביוני 2016. בכתבה שיבחה ח'אלדה שוב ושוב את האסירה הוותיקה ונציגת האסירות לינא ג'רבוני, שלקחה על עצמה תפקידים קשים ועדינים כמו רחיצת האסירות/עצורות הפצועות (באותה תקופה היו אתה 10 פצועות - חמש מבוגרות וחמש קטינות) שלא יכלו לעשות זאת בעצמן, ליווין למרפאה, לפיזיותרפיה והכנת ארוחות חמות. ח'אלדה ג'ראר, שעוד לפני מעצרה הקדישה חלק ניכר מפעילותה הפוליטית והחברתית לנושא האסירים הפלסטינים, הודתה שבתקופת מאסרה הופתעה מכך שיש דברים שהמוסדות השונים (למען זכויות האסירים) לא הצליחו לפתור, למשל הפוסטה. ג'ראר ציינה שהפוסטה היא ההתנסות הקשה ביותר של האסירים והאסירות. אומרת ג'ראר - "אם אנחנו הבריאות היינו חולות יומיים שלושה אחרי כל הובלה כזו מה נגיד על פצועות הירי?"

הפוסטה היא רכב להובלת האסירים המחולק לכמה תאים שבכל אחד מהם מקום לשני כלואים או כלואות. היציאה מהכלא נעשית בסביבות שתים לפנות בוקר (ואלו המובאות מכלא דמון נלקחות משם ערב קודם). הספסלים מברזל והאסירים/ות אזוקים בידיים וברגליים. הפוסטה אוספת כלואים מכמה בתי סוהר: יהודים, ערבים, פליליים, דתיים, נשים, גברים.

התחנה הראשונה היא בכלא רמלה שם נמצא "המעבר" בו מרכזים עצירים מבתי כלא אחרים ושם מחכים עוד כמה שעות. מההמתנה בכלא רמלה ממשיכים, במקרה של ח'אלדה, לבית משפט הצבאי במחנה עופר, שם מוחזקים האסירים/ות בתאים קרים ומטונפים. משם נלקחים לדיון בבית המשפט ולאחר מכן שוב באותם תאים עד החזרה לכלא בשעות הקטנות של הלילה.

חשוב לנו להביא את כל הפרוט שכן שנים רבות אנו כותבות ומתלוננות על הנסיעה בפוסטה כעל סוג של עינוי.

כלא השרון (תל מונד)

בכלא השרון ישנן כיום 42 אסירות/עצירות מתוכן 13 קטינות.

הופחתה הצפיפות בחדרים. יש בסה"כ 15 חדרים - בקומה הראשונה 9 ובעליונה 6. בנוסף יש חדר המשמש ללימודים, וחדר גדול המשמש כספריה חדר אוכל ומחסן.

כעת שלטונות הכלא אוסרים על האסירות לקבל ספרים מהמשפחות.

בעקבות מאבקן של האסירות, כיום ישנם בכל חדר 4 שקעי חשמל, הוספו מדפים וארונות בחדר האמבטיה.

החצר גדולה יותר והאסירות/עצורות יוצאות אליה החל מהשעה 10.30 עד 13.30 ומהשעה 14.30 עד 17.30 עכשיו, בתקופת הרמדאן, מאפשרים להן לצאת לחצר בשעה 19.30 עד 20.30 לאכילה משותפת של ארוחת שבירת הצום (האיפטאר). בנוסף, כתוצאה ממאבק האסירות, יש אישור לצאת בבוקר להתעמלות בחצר בשעות 8.30 עד 9.30 וזאת מבלי שיהיו סוהרים בסביבה.

עם זאת, המעבר לאגף החדש, גורם לקשיים רבים לבני המשפחה המגיעים לביקור. המרחק לחדר ביקורי המשפחה מאד גדול ויש גם הרבה מדרגות ולבני המשפחה המבוגרים יש בכך קושי רב. אימא של אחת האסירות אפילו נשאת על כיסא על ידי כמה גברים מבני המשפחות.

הלימודים בכלא השרון ממשיכים כסדרם, גם עכשיו בתקופת הרמדאן. לבחינות התוג'יהי (בחינת הבגרות הפלסטינית) רשומות 4 אסירות.

כלא דמון (על הכרמל)

בכלא דמון ישנן כיום 20 אסירות/עצירות.

בכלא היה ביקור של נציבת שב"ס ולמחרת היה גם ביקור של מפקד המחוז. בשני הביקורים העלו האסירות את הבעיות מהן הן סובלות - תא שירותים אחד בכל חדר, מחסור בעבודות יד, חוסר אפשרות להתעמל בחצר הממוקמת מול חדרי ההנהלה להסוהרים ומיעוט תחנות טלויזיה ואי קליטת שידורי רדיו למעט תחנה אחת ואי הסכמה להכניס חומרים לעבודות יד.

בשתי הפעמים התשובות היו שהדברים יבדקו, ואם האסירות לא תועברנה לכלא השרון תיבדק האפשרות להתקנת חדר שירותים נוסף.

בכלא דמון יש קליטה, לא תמיד טובה, של תחנת רדיו שבה יש בשעות הערב תכנית מיוחדת לאסירים. המשפחות מתקשרות לתחנה ומוסרות דרישות שלום לאסירים. ברור שלאור מספר האסירים בבתי הכלא בישראל לא כל המשפחות מצליחות להתקשר.

המחסור בחומרים לעבודת יד הוא משמעותי; רק נציגי הצלב האדום רשאים להביא חומרים לעבודת יד והם מביאים כמויות זניחות ובלתי מספיקות, מלבד זאת הביקורים בתדירות נמוכה מאד.

הכנסת בגדים - בכלא השרון יש נוהג על פיו משפחה שמבקרת אסירה יכולה להכניס בגדים שבעצם מיועדים לאסירה אחרת. זהו נושא מאד חשוב שכן רק כך ניתן להכניס בגדים לאסירה חדשה שעדיין לא זכאית לביקורים וכן לאסירה שאין לה ביקורי משפחה. הנוהל הזה אסור בכלא דמון.

בכלא דמון נמצאות אסירות רבות שלמשפחות שלהן אין אישורי ביקור או שהן קיבלו אישור חד פעמי. לדוגמא, חלוה חמאמרה שנעצרה ב-3 בנובמבר 2015 היה רק ביקור אחד. בביקור זה ראתה את ביתה בת השנתיים ומאז למשפחה אין אישורי ביקור.

בכלא דמון נמצאות שתי עצירות במעצר מנהלי (ונזכיר שוב כי מעצר מנהלי הוא מעצר ללא כתב אישום) - סנאא עבאס אבו סנינה עצורה מנהלית מ- 17 בפברואר 2016 ומעצרה הוארך בשלושה חודשים נוספים. סועאד ארזיקאת – עצורה מנהלית מ-3 בדצמבר 2015 מעצרה המנהלי הוארך בשלושה חודשים נוספים. למשפחתה אין אישור לבקר אותה ומי שמגיעות הן רק אחיותיה הקטנות.

קשה במיוחד מצבה של נסרין חסן אם לשבעה ילדים מעזה - בגלל המצור שישראל הטילה על רצועת עזה אף אחד מבני משפחתה (הבעל והילדים) אינו רשאי לבקר אותה. כזה הוא גם מצבה של סנאא אלחאפי אם לארבעה ילדים, גם היא אסירה מעזה.

לאחר כתיבת דף המידע, היו מספר שינויים בחלק מהנאמר לעיל, נעדכן בדף המידע הבא.

אנו קוראות לסולידריות עם האסירים והאסירות הפוליטיים ולשחרורם.





העמוד הראשי