נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ)


דף מידע ינואר 2006

כלא השרון (תל מונד)

בכלא השרון יש היום כ- 106 אסירות פוליטיות פלסטיניות.
בעונת החורף קר מאוד בתאים. האסירות לא יכולות להשתמש בתנורי החימום כי מערכת החשמל בכלא אינה מתאימה לכך. לחלק מהאסירות יש רק שתי שמיכות כיוון שהנהלת הכלא, שאומנם מרשה לכל אסירה לקבל שש שמיכות, מערימה הרבה קשיים בתהליך הכנסת השמיכות לכלא. האסירות עדיין סובלות מרטיבות ונזילת מים לחדרים. המצב היה קשה במיוחד בחודש ינואר שהיה קר וגשום.
האוכל גרוע וכמעט בלתי אכיל, הוא מלוכלך ולפעמים גם רקוב. לכן האסירות נאלצות לקנות בקנטינה כמעט את כל האוכל הדרוש להן. למשפחות אסור בכלל להכניס דברי מזון לבית הסוהר.
בביקורי משפחות יש צפיפות גדולה בחדר הביקורים כיוון שמכניסים כ- 15 משפחות באותו זמן.
טיפולי שיניים מוזנחים לגמרי. גם כאשר דרוש טיפול דחוף האסירות נאלצות לחכות זמן רב עד שיגיע תורן לקבלת טיפול, לעיתים אפילו חצי שנה.

רק בסוף דצמבר הועבר לאסירות ציוד הספורט שהביאה הרשות הפלסטינית ב- 14 לנובמבר 2005.
בתקופה האחרונה, רשויות הכלא מפיצות שמועות שיש תוכנית להעביר את האסירות, חלקן או כולן, מכלא השרון, בחזרה לנווה תרצה או לבית סוהר אחר. הדבר מאוד מדאיג ומקומם את האסירות.
ב- 14 בדצמבר, 2005, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העירעור של סועאד אבו חמד מנצרת, נגד הסירוב של ועדת השליש לשחרר אותה אחרי שריצתה שני שליש מתקופת המאסר. הדיון בבית המשפט היה בדלתיים סגורות.
ב- 22 בדצמבר, 2005 ארבע אסירות הופיעו בפני ועדת שליש: ניבין שוייקי, בת 20 מחברון, שפאא אלקודסי, בת 22 מטול כרם, אריג' בדר ועיאשה סביחאת, בת 21 מג'נין. רק לעאישה סביחאת, אישרו להשתחרר והיא שוחררה ב- 8 בינואר 2006 (היא נעצרה ב- 7 בפברואר 2005).
ב- 4 בינואר 2006, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העירעור של מנאל ע'אנם, יוצגה ע"י עו"ד מחמוד חסאן מאירגון אלדמיר, נגד הסירוב של ועדת השליש לשחרר אותה אחרי שריצתה שני שליש מתקופת המאסר. לפני ישיבת בית המשפט, הפגינו עשרות פעילות ופעילים נגד הכיבוש - למען שיחרורה של מנאל ושיחרור כל האסירים והאסירות הפוליטיים.

אסירות חדשות
עטאף עליאן, בת 42 מראמאללה, אם לתינוקת בת שנה וארבעה חודשים. עטאף היתה אסירה פוליטית בעבר במשך תקופה של יותר מעשר שנים, שוחררה ב- 1997, נעצרה שוב ב- 1998 והוחזקה במעצר מינהלי מספר חודשים. ב- 22 בדצמבר 2005 היא נלקחה מביתה בראמללה ע"י הצבא הישראלי וכעת היא שוב עצירה
מינהלית. פתחיה ביראוי, מעצירה שמלייה שבאיזור ראמאללה, נעצרה בדצמבר 2005.

כלא נווה תרצה

משך זמן "הטיול" בחצר הוא רק שעתיים או אפילו שעה וחצי, לפי החלטות שרירותיות של הסוהרות.
למשפחות האסירות אסור להביא עבודות יד.
האסירות סובלות מנגע של פיטריות עור. למרות הטיפול שהן מקבלות הן לא מתרפאות בגלל הרטיבות התמידית והעדר אוויר צח ושמש בתאים.
עורכת הדין של נלא"פ תגריד ג'השאן שנפגשה עם אסירות בחדר הביקורים מספרת שבקושי הצליחה להבחין בפניהן של האסירות ששוחחה עימן כיוון שזכוכית המחיצה מלוכלכת מאוד. ברור שהדבר מפריע ופוגם בביקורי משפחות.
ב- 22 בדצמבר טלי פחימה נשפטה לשלוש שנות מאסר. היא נעצרה ב- 8 באוגוסט 2004, ב- 5 בספטמבר ניתן לה צו מעצר מנהלי לארבעה חודשים, בדצמבר 2004 לקראת סיום תקופת המעצר המנהלי, לפי בקשת המשטרה היא שוב הועברה להיות אסירה רגילה. בית המשפט קבע שארבעת החודשים בהם טלי היתה עצירה מינהלית, לא יכללו כחלק מתקופת ריצוי העונש. אם היא תשוחרר אחרי ריצוי תקופה של שני שליש מהעונש, יתכן שתשתחרר בסוף 2006.
תגריד ג'השאן, עורכת הדין של נלא"פ, בקשה לפגוש גם את טלי פחימה, כאשר ביקרה בנווה תרצה אבל רשויות הכלא לא אישרו לה ולא ציינו כל סיבה לסירובם.

עמוד ראשי