לזיכרה של יוספה פיק 1934-2008
אנו כואבות את מותה של חברתנו יוספה פיק אשר נפטרה ב-1 בנובמבר 2008.
במשך עשרות שנים יוספה היתה פעילה נגד הכיבוש הישראלי והיתה בין מיסדות "נשים למען אסירות פוליטיות".
היא סיימה לימודי משפטים אבל לא רצתה לעבוד כעורכת דין. היא חידשה את רישיון העו"ד שלה ב-1988 באינתיפדה הראשונה על מנת לבקר אסירות ואסירים פוליטיים בהתנדבות. במשך שנים יוספה ביקרה אסירות פוליטיות מידי שבוע.
להלן דברים שכתבה עטף עליאן, אסירה פוליטית משוחררת והוקראו באירוע לזיכרה של יוספה:
"יוספה היקרה,
הכרתי אותך בסוף שנות השמונים.
דברנו ארוכות בכל ביקור, סיפרת על הקשיים אשר הערימו עליך הסוהרים כאשר ניסו לגרום להפסקת ביקוריך את האסירות הביטחוניות*.
אבל את היית נחושה.
הנחישות שלך בלטה במעצר השני שלי כאשר באותו מעצר שבתתי רעב שביתה ארוכה ואת באת לבקר אותי. הסוהרת ניסתה למנוע ממך את הביקור ואמרה לך שתצטרכי לחכות זמן רב ואת ענית לה שלא אכפת לך, וחיכית יותר מחמש שעות. כאשר נכנסת לא התלוננת על מה שהיה אלא הרגשת שמחה, שמחת הניצחון כי ידעת שהתנהגות הסוהרת היתה מכוונת כדי לבודד אותי ולהחליש אותי.
אינני חושבת כי עמדתך זו הינה אך ורק תוצאה של תפקידך אלא הינה עמדה שמשקפת אמונה אידיאולוגית עמוקה.
עמדתך זו חקקה בליבי רגשות שקשה לתרגם אותן למילים כי את הרגשות החזקים ביותר אין אפשרות להביע במילים.
ברכותיי לכל מי שהלכה אתך באותה דרך והאסירות מעריכות את תמיכתכן.
באהבה
עטאף עליאן "
*"אסירות ביטחוניות" – מדינת ישראל מכנה את כל האסירות והאסירים הפוליטיית כאסירות ואסירים בטחוניים.
משפחתה של יוספה אירגנה אירועה לזיכרה שהתקיים ב-25 בינואר 2009 בביניין הפקולטה למשפטים שם היא עבדה בספריה שנים רבות.
יהי זיכרה ברוך.
כיום יש כ-63 אסירות פוליטיות בבתי הכלא הישראלים: כ-34 בכלא השרון (תל מונד), כ-27 בכלא דמון (על הר הכרמל) והשאר במתקני כליאה שונים.
הדרך מהכלא לבית המשפט
הסוהרות אשר מעבירות את האסירות הפוליטיות מהכלא לבית המשפט ובחזרה מתנהגות אליהן בצורה משפילה ובגסות רבה.
כלא השרון (תל מונד)
האסירות מרצועת עזה
מדינת ישראל ממשיכה למנוע ביקורים ממשפחות האסירות והאסירים הפוליטיים מרצועת עזה. במשך המלחמה, כאשר ישראל תקפה את עזה באכזריות, האסירות לא קיבלו כל מידע מאת או על משפחותיהן והיו מודאגות מאוד נוכח הידיעות על אלפי הרוגיםף פצועים וחסרי בית. עורכת הדין של "נשים למען אסירות פוליטיות", תגריד ג'השאן, השקיעה מאמצים רבים על מנת ליצור קשר עם המשפחות ועידכנה את האסירות. אחרי בקשות חוזרות ונשנות של האסירות להתקשר למשפחותיהן, רשויות הכלא אישרו להן, בסוף המלחמה, לשוחח איתם שיחת טלפון אחת.
התנאים בתאים
מדינת ישראל השיבה לעתירה שהוגשה ב-1 בדצמבר 2008 ע"י "מכון מנדלה" וטענה כי "למכון מנדלה" אין זכות להגיש את העתירה וכי האסירות יכולות להגיש את העתירה בעצמן. כמו כן נוספה גם הטענה המגוחכת שרשויות הכלא בדקו את התנאים בתאים והגיעו למסקנה שהם נאותים.
העתירה הסתמכה על תצהירים של אסירות ודוחות של הסנגוריה הציבורית ולישכת עורכי הדין.
עבודות יד
לאחרונה רשויות הכלא מונעות ממשפחות האסירות להעביר לאסירות חומרים לעבודות יד ומונעות מהאסירות להעביר למשפחות עבודות יד שהן הכינו.
מכתבים
רשויות הכלא עדיין אינם מעבירים לאסירות חלק גדול מהמכתבים. יש אסירות אשר אינן מקבלות מכתבים ממשפחותיהן או מקבלות אותם חודשים אחרי שנשלחו.
האסירות מרצועת עזה נפגעות ביותר ממדיניות זו כיוון שהתכתבות זו האפשרות היחידה שלהן ליצור קשר עם משפחותיהן אשר מנועות מלבקר אותן בכלא.
מאג'דה פדדה,
עצירה מנהלית, משכם, חברת מועצת העירייה, נעצרה ב-6 באוגוסט 2008. ב-6 בינואר 2009 אחרי שזוכתה בבית משפט צבאי, מדינת ישראל הוציאה נגדה צו מעצר מינהלי לשישה חודשים ניתן להארכה באופן שרירותי תקופה אחרי תקופה ללא הגבלה.
אסירות חדשות
נואל אלסעדי,
בת 45 ממחנה הפליטים ג'נין, נעצרה ב-6 בנובמבר 2008 והועברה לבית מעצר קישון (ג'למה), שם היא הוחזקה בתא שאין בו חלונות ורשויות הכלא מנעו מאחותה להעביר לה בגדים. במשך החקירות שעברה, ידיה היו קשורות מאחרי גבה והחוקרים קיללו והשפילו אותה. ב-6 בינואר 2009 היא הועברה לכלא השרון.
אמל עבידי,
מירושלים, סטודנטית לריפוי בעיסוק, נעצרה ב-6 בדצמבר 2008 והועברה לבית המעצר במגרש הרוסים (מוסקוביה). היא הוחזקה בתא מלוכלך ועברה חקירות שנמשכו שעות רבות בכל יום והשתתפו בהן 4 או 5 חוקרים. במשך החקירות ידיה היו קשורות מאחרי גבה והחוקרים קיללו והשפילו אותה. כאשר עו"ד של "נשים למען אסירות פוליטיות" באה לבקר אותה רשויות הכלא ניסו למנוע את הביקור בתירוצים שונים לבסוף איפשרו את הביקור. בינואר 2009 אמל הועברה לכלא השרון.
בראאה מאלקי,
בת 14 ממחנה הפליטים ג'לזון, נעצרה ב-2 בדצמבר 2008 והועברה לבית המעצר במגרש הרוסים (מוסקוביה) בירושלים, שם היא הוחזקה באותו אגף בו הוחזקו עצירות פליליות בוגרות. בסוף דצמבר היא הועברה לכלא השרון.
סמאח סמאעדה,
בת 14.5, ממחנה הפליטים ג'לזון, נעצרה ב-2 בדצמבר 2008 והועברה לבית המעצר במגרש הרוסים (מוסקוביה) בירושלים, שם היא הוחזקה באותו אגף בו הוחזקו עצירות פליליות בוגרות. בסוף דצמבר היא הועברה לכלא השרון.
כפאח עפאנה בחש,
בת 23 משכם, נעצרה ב-3 בינואר 2009 במחסום ישראלי בגדה המערבית והועברה לבית מעצר בסאלם שם עברה חקירות ואחרי מספר ימים הועברה לכלא השרון.
רנדה שחאתית
בת 23, מדורא שבאיזור חברון. אחרי שעברה חקירות במתקן כליאה הועברה לכלא השרון.
אסירות משוחררות
מהא אלעארדה,
בת 33 מאיזור ג'נין, נעצרה ב-5 בפברואר 2007 ושוחררה ב-6 בינואר 2009.
כלא דמון (על הר הכרמל)
ספרים
האסירות הפוליטיות מבקשות שיאפשרו להן לקבל ספרים נוספים. רשויות הכלא לא מרשות שיהיו לאסירה מעל שני ספרים. המשפחות מביאות את הספרים לצוות הכלא והאסירות צריכות להעביר לסוהרות את הספרים שברשותן על מנת לקבל את החדשים. אין ספריה לאסירות הפוליטיות.
סמירה הניה אבו שמלה,
עצירה מינהלית, בת 46 מאיזור ג'נין, נעצרה ב-3 במרץ 2008. כל בני משפחתה היו מנועים מלבקר אותה. ביקור המשפחה הראשון שלה התקיים בינואר 2009 לאחר אחיה קיבל אישור לבקר אותה.
אסירות משוחררות
סלוא סלאח,
עצירה מינהלית בת 17 מאיזור בית לחם, נעצרה ב-5 ביוני 2008 ושוחרר ב-1 בינואר 2009.
סארה סיורי,
עצירה מינהלית בת 17 מאיזור בית לחם, נעצרה ב-5 ביוני 2008 ושוחרר ב-1 בינואר 2009.