נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ)
דף מידע - פברואר 2016
כפי שדווחנו בניוזלטר האחרון שלנו מחודש דצמבר 2015, המעצרים הרבים נמשכים. מעשי ההרג על ידי כוחות הביטחון הישראלים ואזרחים חמושים נמשכים גם הם. התקשורת הישראלית, בשפה מכובסת, מכנה את מעשי ההרג "נטרול". יש פעמים שהחיילים "רק" פוצעים את העצורים.
בכלא השרון ובכלא דמון נמצאות כיום ארבע קטינות וחמש נשים בוגרות, שנפצעו על ידי החיילים ואחר כך נלקחו לבית חולים. בבית החולים כולן היו אזוקות לפחות ביד וברגל ולפעמים אף יותר מזאת - ידוע לנו על מקרה של איזוק שתי ידיים ושתי רגלים. כמובן שסוהרים וסוהרות השגיחו עליהן בעת האשפוז ונמנע מהמשפחות לבקר אותן. היו פעמים שהביאו שופט לבית החולים ושם נערך "דיון" בהארכת מעצרן.
חשוב לציין שאין כל אפיון אישי או חברתי לעצורות/אסירות. יש ביניהן בנות גילאים שונים - החל מקטינה בת 12 ועד לאסירה בת 62. בעלות משפחה, אמהות ורווקות. חלקן עקרות בית, מנהלות בית ספר ועמותת צדקה, סטודנטיות, תלמידות בית ספר, אקדמאיות, בעלות מקצועות חופשיים ועובדות בשכר במקומות עבודה שונים (לדוגמא מתפרה, מספרה ועוד).
מראשית חודש דצמבר 2015 האסירות מובאות למפגש עם עורכי הדין בהליך משפיל כשהן אזוקות בידיים וברגלים ובעת המפגש מסירים את האזיקים מהידיים.
תנאי הנסיעה בפוסטה, עליהם דיווחנו אינספור פעמים, ממשיכים להיות קשים. למרות התלונות הרבות מצד העצורות אין שום שינוי לטובה ואפשר להמשיך ולהתייחס לנושא כאל סוג של עינוי. יתרה מזו, לאחרונה התנאים אף הורעו - בתאים בפוסטה הסמוכים לתאים של העצורות, יושבים עצורים פליליים אשר מתנכלים לעצורות. במקרים בהם עצורות פליליות יושבות בתא אחד עם העצורות הפוליטיות העצורות הפליליות מהוות איום ממשי והעצורות הפוליטיות נמצאות בסכנה אמיתית.
העצורות הכלואות בכלא דמון ושצריכות להגיע לדיון משפטי, מועברות מכלא דמון לכלא השרון כבר יום קודם לכן ומוחזרות לכלא דמון יום למחרת הדיון. אם הדיון המשפטי מתקיים ביום ראשון, הן מועברות לכלא השרון כבר ביום חמישי. אם הדיון המשפטי מתקיים ביום חמישי, הן מוחזרות לכלא השרון ורק ביום ראשון הן מועברות לכלא דמון. כך, באופן קבוע, נמנעת אפילו מעט השגרה מחיי העצורות.
כל האמור לעיל, התנאים בפוסטה וההעברה מכלא לכלא, גורמות לחלק מהעצורות לרצות לוותר על נוכחותן בדיון המשפטי שלהן - דבר שלא תמיד תלוי בהן.
בבתי הכלא נמצאות גם עצורות ממזרח ירושלים והסביבה (חלק מהשטחים שנכבשו ב-67). עצורות אלה
בעלות תעודת תושבות, כאשר הן נעצרות בירושלים והסביבה משפטן מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. מבחינת כתבי האישום וההתנהלות המשפטית אין הבדל מהותי בין בית המשפט המחוזי ובין בתי המשפט הצבאיים (עופר וסאלם).
כלא דמון (על הכרמל)
בחודש דצמבר נפתח אגף בכלא דמון ונכון ליום כתיבת הדו"ח מוחזקות בו 24 נשים, רובן עצורות (כלומר, שהדיון המשפטי בעניינן עדיין לא הסתיים), מתוכן שתי עצירות מינהליות.
באגף שני חדרים. אחד מהם גדול ובו 18 מיטות. בחדר יש רק תא שירותים אחד!
בחדר השני 8 מיטות וגם בו תא שירותים אחד.
בחצר מותקנות מצלמות שפועלות כל הזמן. דבר זה מונע מהעצורות לצאת להתעמל בחצר.
שלטונות הכלא אישרו לעצורות לקנות מפזרי חום מהקנטינה. לכל חדר אושר מפזר חום אחד בלבד. לאחר מאבק של העצורות, הכלא הכיר בעצורה סאברין אבו שראר כדוברת שלהן.
כלא השרון (תל מונד)
נכון ליום כתיבת הדו"ח נמצאות בכלא השרון 32 אסירות/עצורות - מתוכן 12 קטינות.
לאחר מאבקים בלתי פוסקים של היועצת המשפטית של נלא"פ, עו"ד תגריד ג'השאן, אישרו שלטונות הכלא בתחילת חודש ינואר 2016 קניית מפזרי חום על ידי האסירות. הקנייה חייבת להיעשות בקנטינה. ניקנו מפזרי חום ושמיכות בעזרת תרומה שהתקבלה.
בכלא השרון נמצאות הקטינות, שכפי שכבר צויין, חלקן נפצעו על ידי החיילים.
מאז שעלה מספר העצורות הקטינות בכלא, פנתה היועצת המשפטית של העמותה, ביחד עם דוברת האסירות, לינא ג'רבוני, להנהלת הכלא בדרישה לספק שירותי הוראה מסודרים לקטינות מטעם הכלא. רוב הקטינות הן תלמידות בית ספר תיכון ויש ביניהן כאלה שזו שנת הלימודים האחרונה שלהן ועליהן להתכונן לבחינות הבגרות (תאוג'יהי). לאחרונה התקבלה תשובה חיובית לדרישה ונמסר כי יש אישור ללימודי הקטינות על ידי מורה מיוחדת מטעם הכלא. בעקבות האישור החלו לימודים לקטינות פעמיים בשבוע.
בכלא השרון נמצאות עצורות אשר נפגעו בזמן המעצר. רובן נפגעו באופן קשה ביותר, הן אושפזו וקיבלו טיפול רפואי בבתי החולים בירושלים. אנו סבורות שהטיפול הרפואי לא היה ממצה והן הועברו לבית הכלא לפני המועד הנחוץ להחלמתן. ביניהן אפשר לציין את אסראא' ג'עאביס, שמכוניתה עלתה באש כשחזרה מעזרייה (עיירה על יד ירושלים). אסראא', שהכוויות שלה הן בדרגה 2 ו-3, הייתה בביה"ח "הדסה" אך הועברה לכלא השרון. מצבה מאד קשה ולדעתנו מקומה צריך להיות בבית חולים, לפחות לעוד תקופה, ולא בכלא. עצורה אחרת, עבלה אלעדם, נפצעה קשות כשהחיילים ירו בראשה, ואף היא נמצאת במצב בריאותי קשה.
חשוב גם לציין כי ההסעות מהכלא להמשך הטיפול הרפואי בהן בבתי החולים, גורם לסבל רב, במיוחד לאור כל מה שפרטנו על הבעיות הקשות הכרוכות בנסיעה בפוסטה.
האסירה עליא אלעבאסי התנדבה לעזור להן.
במסגרת הפעילות של חברות העמותה יש חברות שמשתדלות להיות בדיונים המשפטיים כצופות. נוכחות זו מאפשרת לנו להתעדכן, לשוחח עם בני המשפחה המגיעים לדיונים, להיות אתם בקשר ולעזור עד כמה שניתן.
הערה חשובה - איננו יכולות לערוב למספר המדוייק של העצורות/אסירות שכן המספר משתנה מידי יום.
העמוד הראשי