נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ)
דף מידע אפריל 2017
בדף המידע הראשון שלנו לשנת 2017 איננו יכולות לבשר על שום שינויים לטובה שקרו במהלך שנת 2016.
על פי דו"ח של עמותות פלסטיניות למען אסירים שפורסם בתאריך 1 בינואר 2017 כוחות הבטחון הישראלים עצרו במשך שנת 2016 6,440 פלסטינים - גברים, נשים, קטינים וקטינות.
בשנה שעברה נמשכה פעילות היד הקלה על ההדק של כוחות הביטחון לסוגיהם השונים. הרג ופציעה של פלסטינים - בשטחים הכבושים ובמחסומים, הפכו לאירועים שכיחים.
תופעה נוספת המאפיינת את שנת 2016 היא ההחמרה ברף הענישה - הן מבחינת המאסר והן בקנסות הכספיים. דבר זה בולט, בעיקר, בעונשים ובקנסות המוטלים על הפלסטינים בעלי תעודת תושב, כלומר, תושבי ירושלים המזרחית וסביבותיה.
אנחנו מטפלות באסירות הפוליטיות ולכן נביא כמה דוגמאות של גזרי דין שהוטלו על אסירות מירושלים המזרחית והסביבה:
אסראא' אל ג'עאביס - נגזרו עליה 11 שנות מאסר וקנס בסך 20,000 ש"ח.
נזכיר שוב כי אסראא' נשרפה, היא עדיין פצועה קשה ותזדקק לטיפולים רבים נוספים.
שורוק דוויאת, נפצעה בעת מעצרה, נשפטה ל-16 שנות מאסר וקנס בסך 80,000 ש"ח.
הקטינה נ.ע., נפצעה בעת מעצרה, נשפטה ל-13.5 שנות מאסר וקנס בסך 30,000 ש"ח.
כתבי אישום דומים נגד קטינות שנשפטו בבתי משפט צבאיים נגמרו בגזרי דין של עד3 שנות מאסר וקנס בסך5,000 ש”ח.
גזרי הדין שמוטלים על פלסטינים שנשפטים בבתי משפט אזרחיים חמורים בהרבה מגזרי הדין שנקבעים בבתי המשפט הצבאיים, פעמים רבות על אשמה דומה. אין להבין מכך, כי לדעתנו גזרי הדין הנקבעים בבתי המשפט הצבאיים קלים. לדוגמא, מייסון מוסא נשפטה ל-15 שנות מאסר.
תופעה מדאיגה נוספת לה היינו עדות במהלך 2016 הוא הפחתת מספר אישורי הביקורים הניתנים למשפחות. אנחנו שומעות יותר ויותר מהאסירות וגם מבני המשפחה אותם אנחנו פוגשות בבתי המשפט, על אי קבלת אישורי ביקור ועל פעמים בהם יש אישור אבל עם ההגעה למחסום מודיעים לבן/בת המשפחה שהוא או היא מנועים. פעמים רבות מתקבל אישור ביקור חד פעמי ואי אפשר לדעת מתי יינתן אישור נוסף.
הדברים קשים במיוחד כאשר מדובר בביקורי הורים לבנות הקטינות, חלקן פצועות.
להלן כמה דוגמאות:
א.כ. עצורה מזה כשבעה חודשים. האם ביקרה אותה פעם אחת בלבד. לאב לא ניתן אישור ביקור.
ל.ב. עצורה מזה כשנה וחודשיים. האם ביקרה אותה בסך הכל שלוש פעמים. לאב לא ניתן אישור ביקור.
ת.ח. עצורה מזה כעשרה חודשים. האב ביקר פעמיים, האם ביקרה פעם אחת ובפעם השנייה היא הוחזרה במחסום.
נ.ש. עצורה מזה כעשרה חודשים ביחד עם ת.ח. האב ביקר פעם אחת ובפעם השנייה הוא הוחזר במחסום. האם ביקרה פעם אחת ובפעם השנייה היא הוחזרה במחסום.
חשוב לציין כי בביקורים בני המשפחה מביאים לאסירות בגדים ולאלה מהאסירות שאין ביקורי משפחות יש מחסור משמעותי בבגדים.
מלבד הצורך המובן מאליו לפגוש את בני המשפחה, קיים לפעמים גם צורך בחתימה של האסירה על מסמכים שונים, ייפויי כוח וכדומה.
כשאנחנו מבקרות בבתי המשפט בזמן דיוני הנשים, אנחנו תמיד פוגשות את בני המשפחה. פעמים רבות הם יוצאים מהבית מוקדם בבוקר וחוזרים רק בערב, אבל אף פעם לא יוותרו על האפשרות לראות את בת המשפחה, לשוחח ולהתעדכן. פעמים רבות זה תחליף לביקור.
אנחנו גם עדות להפחתת הפעילות של הצלב האדום, לא רק בנושא הביקורים אלא גם בהכנסת חומרי עבודה למלאכת יד עבור האסירות.
מעצר מנהלי
כיום ישנם קרוב ל-500 עצירים מנהליים (קשה לדווח על מספרים מדוייקים שכן הם משתנים מידי יום). כידוע, מעצר מנהלי הוא מעצר ללא כתב אישום. ההליך המשפטי מבוסס בדרך כלל על חומר מודיעיני חסוי. בין העצירים המנהליים ישנן, כרגע, שתי עצירות מנהליות:צבאח פרעון מעזרייה שעל יד ירושלים. צבאח בת ה-34 היא אם ל-4 ילדים ונעצרה ב-19 ביוני 2016 בגלל פרסום בפייסבוק. מאז מעצרה הוארך צו המעצר המנהלי שלה פעמיים וגם עתירה לבית המשפט העליון לא שינתה את המצב. בחדש פברואר 2017 הוארך הצו המנהלי ב-4 חודשים נוספים והמשמעות היא שצבאח תהיה העצורה המנהלית עם המעצר הארוך ביותר מאז אוקטובר 2015.
אחסאן דבאבסה, בת 31, מנובה, איזור חברון, נעצרה ב-27 בפברואר 2017 הוצא נגדה צו מעצר מינהלי ל-6 חדשים. אחסאן היא אסירה משוחררת, בפעם הראשונה נעצרה ב-11 בדצמבר 2007 ונשפטה ל-22 חדשים ובפעם השניה נעצרה ב-13 באוקטובר 2014 ונשפטה ל-20 חדשים.
הנסיעה לבתי המשפט (ה"פוסטה")
יתכן ומסתמן שינוי. בפעמים האחרונות שאסירות הובאו מכלא דמון (על הכרמל) ומכלא השרון (תל מונד) לבית המשפט הצבאי בעופר הן הובאו ישירות והוחזרו לדמון ולהשרון עוד באותו יום. נחכה לראות אם זו תהיה מדיניות קבועה או רק ניסוי זמני. עם זאת, אסירות שנשפטות בבית המשפט הצבאי בסאלם ובבית המשפט המחוזי בחיפה מוצאות מהכלא יום לפני כן ומובלות לבית המעצר קישון (ג'למה) הן לוקחות איתן ציוד רב - סדין, מגבת, שמיכות, קצת אוכל ושתיה - כל מה שהכלא היה אמור לספק אבל מתנער לחלוטין ממחוייבות זו. כמו כן אין שינוי לגבי הסעת אסירות אשר נשפטות בבתי המשפט בירושלים ובבאר שבע - כלומר, הן מוצאות מהכלא יום קודם ומוחזרות לאחר יום.כעת נמצאות 55 אסירות פוליטיות בבתי הכלא הישראלים: בכלא השרון (תל מונד) ישנן 35 אסירות מתוכן 10 קטינות, בכלא דמון (על הכרמל) ישנן 17 אסירות, בכלא נווה תרצה (רמלה) אסירה אחת, בבית מעצר פתח תקוה עצירה אחת ובבית חולים עצירה פצועה אחת. מתוך כלל האסירות ישנן 12 אסירות שנפצעו בעת מעצרן.
כלא השרון
שלטונות כלא השרון החליטו על שיפוצים באגף 11 שימשכו מספר חדשים. בינתיים חלק מהאסירות הועברו לכלא דמון ושאר האסירות, כולל הקטינות, הועברו לאגף 2 בכלא השרון (אגף קטן יותר).חומרים למלאכת יד
מזה כששה חודשים נאסר על המשפחות להכניס חומרים לעבודות יד עבור האסירות. בשנים האחרונות היה קיים הסדר לפיו פעם בכל ארבעה חודשים האסירות קיבלו מהמשפחות, באופן מרוכז, חומרים לעבודות יד. למותר לציין עד כמה העניין חשוב - האסירות מבלות זמן רב בעבודות ויש גם כאלה שלמדו בדרך זו עבודות יד כמקצוע, למשל רקמה. יש בזה גם את אלמנט השיקום כאפשרות לעבודה לאחר השחרור.היו התכתבויות רבות בנושא הכנסת החומרים ע"י עו"ד תגריד ג'השאן, היועצת המשפטית של "נשים למען אסירות פוליטיות" אך הבקשות נתקלו בסירוב. שלטונות הכלא מציעים כי האסירות תרכושנה את החומרים בקנטינה. הפתרון המוצע הוא, כמובן, לחלוטין לא מקובל. הקנייה בקנטינה יקרה ולא כל אסירה יכולה להרשות זאת לעצמה ולכן לא הייתה ברירה אלא לפנות לבית המשפט. עו"ד יאמן זידאן מהרשות לענייני אסירים ומשוחררים (לשעבר משרד האסירים והמשוחררים של הרשות הפלסטינית) ייצג את דוברת האסירות לינא ג'רבוני בעתירה לבית המשפט בשם האסירות. עו"ד תגריד ג'השאן, פועלת בשיתוף פעולה מלא בנושא. העתירה נידונה פעמיים בבית המשפט. ההליך המשפטי עדיין לא הסתיים.
האסירות החלו להתארגן לקראת הלימודים לבחינות התוג'יהי (בחינת הבגרות הפלסטינית).
מבחינת הכנסת ספרים המצב עדיין בלתי נסבל - מותר להכניס רק ספר אחד בחודש.
מכתבים - אין שינוי - האסירות לא מקבלות את המכתבים הנשלחים להן מחו”ל, כאן המקום להודות לנשים מחו"ל התומכות בנושא האסירות הפוליטיות וממשיכות לשלוח אליהן מכתבים.
רדיפת כוחות הכיבוש את משוחררי עסקת שליט נמשכת ואנחנו נוכחנו בזאת במקרה של רנדה שחאתית. רנדה שוחררה במסגרת עסקת שליט באוקטובר 2011 ונעצרה שוב בחודש אוגוסט 2016, על ידי מחסום "מעופף" כשהייתה במכונית עם אמה ובתה התינוקת בדרך לביקור אצל רופא בבית לחם. לאחר מעצר של שבועיים בכלא השרון ולאחר מכן מעצר בית היא שוחררה ב-3 בינואר 2017. ב-20 בינואר 2017, כשחזרה בערב עם בני משפחתה ממסיבה ארוסין, היא נעצרה שוב במחסום והוחזקה בכלא השרון 18 ימים בנפרד מיתר האסירות הפוליטיות. בסופו של דבר שוחררה לאחר תשלום קנס בסך 10,000 ש"ח. אחרי ששוחררה בעסקת שליט רנדה נישאה ויש לה 3 ילדים קטנים. אנחנו מקוות שעכשיו יניחו לה סוף סוף.
אנו שמחות לבשר על שחרורה של ותיקת האסירות, לינא ג'רבוני, ב-16 באפריל 2017. לינא, מעראבה אלבטוף שבגליל, נעצרה ב-18 באפריל 2002. בשנים האחרונות הייתה נציגת האסירות בכלא השרון. אנו מאחלות ללינא את כל הטוב האפשרי.
לינא בעת שחרורה מהכלא
יום האסיר והאסירה הפלסטינים הינו יום לאומי פלסטיני המצויין בכל שנה ב-17 באפריל החל משנת 1974. ביום זה מביעים הפלסטינים הזדהות עם אסירים ואסירות פלסטינים הכלואים בישראל ועם בני משפחותיהם.
אנו מצטרפות לקריאה לשחרור כל האסירים הפוליטיים.
העמוד הראשי