נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ)
דף מידע אפריל 2016
דף מידע אפריל - לרגל יום האסיר והאסירה הפלסטינים.
יום האסיר והאסירה הפלסטינים הינו יום לאומי פלסטיני הנערך כל שנה ב-17 באפריל החל משנת 1974. ביום זה מביעים הפלסטינים הזדהות עם אסירים ואסירות פלסטינים הכלואים בישראל ועם בני משפחותיהם.
כדאי להזכיר שוב, כי החזקת אסירים ועצורים מהשטחים הכבושים בשטח ישראל, מהווה הפרה בוטה של אמנת ג'נבה הרביעית, האוסרת על העברת אסירים ועצורים מחוץ לשטח הכבוש.
על פי מקורות שונים, כיום יש בבתי הכלא הישראלים כ-7,000 אסירים פוליטיים, מתוכם כ-670 אסירים מינהליים, כ-450 קטינים, 70 נשים – מתוכן 14 אמהות, 15 קטינות ו-3 עצירות מינהליות.
איננו יכולות לערוב למספר המדויק של העצירות והאסירות בגלל ריבוי המעצרים.
בדף מידע זה נרצה להתמקד מעט ולהזכיר כמה נקודות בהן מופלות העצירות והאסירות הפוליטיות לעומת האסירות הפליליות:
- ביקורי המשפחות מתקיימים מבעד למחיצה שקופה והשיחות ביניהם מתקיימות באמצעות טלפון הצמוד למחיצה.
- האסירות/עצירות, כולל, הקטינות אינן רשאיות בכל מגע או חיבוק עם בני המשפחה.
- ביקורי המשפחות מוגבלים לקרובים מדרגה ראשונה בלבד.
- בני משפחה בעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית חייבים לבקש אישור ביקור משלטונות ישראל וזאת באמצעות הצלב האדום. מספר רב של בני משפחה אינם מקבלים את האישור, לחלקם ניתן אישור פעם בחצי שנה או פעם בשנה - הכוונה לאישור חד פעמי.
- יש פעמים בהן גם האישור אינו מאפשר את מעבר המשפחה במחסום.
- בני משפחה שהיו אסירים, אם הם כבר מקבלים אישור ביקור, חייבים באישור נוסף משלטונות הכלא.
- למותר לציין כי אם ביום הביקור חל סגר שישראל הטילה על הפלסטינים בשטחים הכבושים הביקור לא יתקיים.
- בשל כל האמור לעיל, נמנעים מהרבה אסירות/עצירות ביקורי משפחה.
- לילדים של אמהות אסירות/עצירות עד גיל 8 ניתן ביקור פתוח, ללא המחיצה, לעשר הדקות האחרונות של הביקור. הביקור הפתוח מצריך תאום מראש. אנו מזכירות שוב כי בין האסירות יש אמהות רבות.
- קיים איסור על שיחות טלפון של האסירות לבני המשפחה.
- איסור על יציאה לחופשה של האסירות.
- כשעו"ד מבקש/מבקשת לפגוש את האסירות, יש צורך במשלוח בקשה לשרות בתי הסוהר (שב"ס) לפחות 24 שעות לפני כן ואז להמתין לקבלת האישור. גם המפגש הזה מתקיים מבעד למחיצה שקופה והשיחה מתקיימת באמצעות טלפון.
- לימודי השכלה גבוהה בהתכתבות אינם מותרים לאסירות ואסירים פוליטיים. בית המשפט הגבוה לצדק בשנת 2015 אישר את האיסור.
- חשוב לנו לציין כי אין בכלא רופאים מומחים, למעט רופא שיניים. כמובן שקיים צורך דחוף ברופאת נשים.
- בדיונים המתנהלים בבתי המשפט הצבאיים יש אישור לשני בני משפחה בלבד להיות נוכחים בדיון.
בדפי מידע קודמים שלנו פרטנו לגבי תנאי הנסיעה הקשים בפוסטה. לצערנו, שום דבר לא השתנה ואנחנו עדיין חושבות שהנסיעה בפוסטה מהווה סוג של התעללות.
נושא נוסף עליו כבר כתבנו אבל כדאי להמשיך ולציין - נשים בחו"ל התומכות באסירות הפוליטיות ממשיכות לשלוח מכתבים לאסירות ושרות בתי הסוהר ממשיך לא להעביר את המכתבים לאסירות.
התנאים בבתי הכלא - השרון ודמון - ממשיכים להיות קשים.
כלא השרון (תל מונד)
ב- 31 במרס 2016 הועברו האסירות בכלא השרון לאגף אחר. המעבר נעשה בשל הצפיפות הבלתי נסבלת שהייתה באגף הקודם. על אף הציפיות כי שב"ס יבצע עבודות שיפוץ של האגף לפני העברת האסירות אליו שיפוץ כזה לא בוצע והמצב ממש רע. החלונות חלודים, הקירות לא נצבעו, בכל חדר יש רק שקע חשמל אחד - דבר שמקשה, למשל, על צפייה בטלויזיה והפעלת קומקום חשמלי בעת ובעונה אחת.
האגף האחר מרוחק ומקשה על עורכי הדין בביקוריהם – עורכי הדין מגיעים לאגף הראשון ואז הם צריכים להמתין לליווי לאגף החדש. אנו מציינות זאת משום שהדבר גורם לבזבוז זמן שהיה יכול להיות מוקדש לשיחות ארוכות יותר עם האסירות.
המצב הרפואי - כבר ציינו בדף המידע הקודם כי בכלא נמצאות עצירות ואסירות שנפצעו על ידי כוחות הביטחון הישראלים. לדעתנו, העצירות והאסירות שהובהלו לאחר הפציעה לטיפול בבתי החולים בישראל, שוחררו מוקדם מידי. אמנם הן מקבלות בכלא טיפול רפואי והרבה עזרה מאסירות אחרות, אך הדבר אינו מספק מבחינה רפואית.
לדוגמא: יאסמין אלזרו מחברון נעצרה ב-14 בפברואר 2016. בעת המעצר היא נורתה על ידי החיילים והם פצעו אותה ביד, ברגל ובבטן. היא נלקחה לביה"ח "שערי צדק", שם עברה מספר ניתוחים. אחרי 14 ימי אישפוז יסמין הועברה ישירות לכלא שרון, לאחר 3 או 4 ימים בכלא יסמין נלקחה שוב לביה"ח לשם ניתוח ביד, טיפול בפגיעה בבטן וטיפול בדלקת שהתפתחה אצלה. בפעם הזו שהתה בביה"ח 12 ימים ושוב הוחזרה לכלא השרון.
למותר לציין, כי קיימת אחווה גדולה בין האסירות/עצירות בכלא. האסירות מטפלות כמיטב יכולתן בנשים ובקטינות הפצועות, תומכות מבחינה נפשית בקטינות ואף עוסקות בהוראה.
בכלא השרון מתקיימים לימודים וכמה מהקטינות מתעתדות להיבחן בבחינות התהוג'יהי (בחינת הבגרות הפלסטינית) בשנה זו.
כלא דמון (על הכרמל)
בכלא דמון, למשל, יש רק תא שירותים אחד המיועד ל-18 עצירות באותו החדר.
לעורכי הדין מאשרים להיפגש רק עם 3 עצירות/אסירות בכל ביקור.
בכלא זה כלואות שתי נשים מעזה, נסרין חסן וסנאא אלחאפי, בני משפחתן שבעזה מנועים מלבקרן בשל הסגר שישראל הטילה על רצועת עזה.
בכלא זה נמצאת גם העצירה המינהלית סועאד ארזיקאת מתפוח שע"י חברון. סועאד היא סטודנטית למנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה ונעצרה ב-3 בדצמבר 2015. על סועאד הוטל מעצר מינהלי ועתה הוחלט על הארכת המעצר המינהלי ל-שלושה חדשים נוספים. זה המאסר השני של סועאד - היא הייתה אסירה בין התאריכים 8 באפריל 2008 ל-7 ביולי 2009.
בנוסף ישנה עוד עצירה מינהלית בכלא: סנאא אבו סנינה.
אנו מזכירות שוב כי מעצר מינהלי הוא מעצר מונע ללא כתב אישום. המעצר מבוסס בדרך כלל על חומר מודיעיני חסוי. המעצר ניתן להארכה חוזרת באופן שרירותי וללא הגבלה.
אות הוקרה
אנו גאות לספר כי ב-29 במרס 2016 התקיים בשכם טקס מטעם מרכז חווא (מרכז תרבות ואמנות) לרגל יום האדמה והזהות, יום האשה ויום האם.
לטקס הוזמנו עו"ד תגריד ג'השאן, היועצת המשפטית של נלא"פ ועו"ד סחר פרנסיס, מנהלת אדמיר- האגודה לתמיכה באסירים ולזכויות האדם, וזאת לשם קבלת אות הוקרה על פועלן.
בטקס השתתף גם מנכ"ל משרד התרבות הפלסטיני.
עו"ד ג'השאן סיפרה בראיונות רבים לאחר הטקס על עבודתה רבת השנים עם אסירות פוליטיות, תארה את התנאים הקשים בבתי הכלא ואת מאמציה הרבים המושקעים בהשגת זכויות לאסירות. היא ציינה את מספר האסירות ואת מספר הקטינות, שהודות למאמצים הרבים לומדות עכשיו בכלא וחלקן אף ניגשו ויגשו לבחינת הבגרות הפלסטינית (תהוג'יהי).
אנו קוראות לסולידריות עם האסירים והאסירות הפוליטיים ולשחרורם.
העמוד הראשי