כיום יש 37 אסירות פוליטיות בבתי הכלא הישראלים: 19 בכלא השרון (תל מונד), 17 בכלא דמון (על הר הכרמל), ואחת בכלא נווה תרצה.
כלא השרון (תל מונד)
ופאא אלבס,
ממחנה הפליטים ג'בליה שברצועת עזה, נעצרה ב-20 ביוני 2005. כשישה חודשים היא הוחזקה בתא הפרדה בכלא נווה תרצה. בדיון שהתקיים בבית המשפט ב-12 בינואר 2011, בו יצגה את ופאא עו"ד של "נשים למען אסירות פוליטיות", תגריד ג'השאן, השב"ס ביקש להשאיר אותה בהפרדה שישה חודשים נוספים. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי על השב"ס לבחון אפשרויות חלופיות להפרדה עד 9 בפברואר 2011 ואם יסרב להוציא אותה מההפרדה יהיה עליו לפרט את הסיבות לסירוב. ב-9 בפברואר ופאא הועברה לכלא השרון לאגף בו מוחזקות אסירות פוליטיות.
עיתונים
רשויות הכלא לא מאפשרות לאסירות לקבל חלק מהעיתונים בערבית שנשלחים אליהן, למרות שיש אישור לקבל עיתונים שהודפסו בישראל.
עבודות יד
רשויות הכלא עדיין מונעות ממשפחות האסירות להביא להן חומרים לעבודות יד. הצלב האדום הבינלאומי הביא להן חומרים לעבודות יד אבל בכמות מאוד קטנה שאינה מספיקה.
חיפושים
ב-31 בינואר 2011 בשעה 2 לפני עלות השחר, כוחות גדולים של השב"ס נכנסו לאחד מתאי האסירות הפוליטיות, העירו אותן, אזקו את ידיהן והכריחו אותן לצאת מהחדרים לחדר אחר, שם הסוהרות ערכו על גופן חיפוש בעירום. אחר כך הורו להן לחזור לתאים.
כחלק מהחיפוש, כוחות השב"ס לקחו מהאסירות את כל המכשירים החשמליים וכאשר החזירו אותם הטלביזיה ותנור החימום היו מקולקלים. כמו כן הם לקחו דברים רבים נוספים כולל מכתבים ומחברות שלא הוחזרו עד אשר האסירות איימו בשביתת רעב. לאחר מכן החזירו להן את הכול, חוץ ממחברותיהן.
טיפול רפואי
עביר עודה,
מאיזור טול כרם, נעצרה ב-9 באוגוסט 2009. היא סובלת מבעיות בריאות רבות אבל רשויות הכלא אינן מעניקות לה את הטיפול הדרוש.
ביקורי משפחות
אחלאם אלתמימי,
מאיזור רמאללה, נעצרה ב-14 בספטמבר 2001. רשויות הכלא סרבו לבקשתה להיפגש עם בעלה אשר גם הוא אסיר פוליטי.
רימא דראגמה,
מטובס שבאיזור ג'נין, נעצרה ב-28 ביולי 2004. רשויות הכלא סרבו לבקשתה להיפגש עם אחיה שגם הוא אסיר פוליטי.
נילי ספדי,
נעצרה ב-11 נובמבר 2009. רשויות הכלא סרבו לבקשתה להיפגש עם בעלה שגם הוא אסיר פוליטי.
אירינה סראחנה,
ממחנה הפליטים דהישה שבאיזור בית לחם, נעצרה ב-23 במאי 2002. אמה ובתה הגדולה אשר מתגוררות באוקראינה באו לבקר אותה ב-15 במרץ 2011. זה היה הביקור הראשון של בתה הגדולה אחרי תשע שנות מאסר. רשויות הכלא סרבו לבקשה לאפשר לבעלה שגם הוא אסיר פוליטי לפגוש את בתו הגדולה.
"נשים למען אסירות פוליטיות ליוו את אמה ובתה של אירנה מרגע הגעתן לשדה התעופה עד שובן לשדה התעופה והשתדלו להגיש כל עזרה. האסירה המשוחררת מג'דה פדה עזרה להן הרבה ע"י תרגום טלפוני בכל זמן שהיה דרוש.
קהארה אלסעדי,
מג'נין, נעצרה ב-30 במאי 2002. בתה הגדולה, שמאז הגיעה לגיל 16, לפני כשנה וחצי, הרשויות הישראליות מנעו ממנה לבקר אותה, קיבלה אישור חד פעמי לבקר בכלא.
נשים במעצר מינהלי
הנאא אלשלבי,
מבורקין שבאיזור ג'נין, עצירה מינהלית, נעצרה ב-14 בספטמבר 2009. במרץ 2011, הרשויות הישראליות האריכו את מעצרה המינהלי בארבע חודשים נוספים.
קיפאח קטש,
בת 37, מאלבירה, עצירה מינהלית, נעצרה ב-1 באוגוסט 2010. באפריל 2011 הרשויות הישראליות האריכו את מעצרה בארבע חודשים נוספים.
קנטינה
אחרי תקופה בה רשויות הכלא אסרו על האסירות לקנות עטים בקנטינה הם התירו קניית עטים מסוג אחד.
אסירות חדשות
עליאא אלג'עברי,
עצירה מינהלית, בת 30, מורה, מחברון, נעצרה מביתה ב-15 בפברואר בשעה 2 לאחר חצות, והובאה לבית המעצר בקיריית ארבע. משם הועברה לבית המעצר במחנה עופר ולאחר שעברה חקירה הועברה לכלא השרון. ב-2 במרץ 2011 הרשויות הישראליות הוציא נגדה צו מעצר מינהלי.
סמחה חג'אז,
בת 39, אם לשישה, מאלמזרעה אלשרקיה שבאיזור רמאללה, נעצרה ב-8 בפברואר 2011. היא הוחזקה בבית המעצר באשקלון עם אסירות פליליות 12 ימים. ב-20 בפברואר הועברה לכלא השרון.
אמל טקאטקה,
בת 22 מבית פאג'ר שבאיזור רמאללה, נעצרה במרץ 2011. היא נשפטה לשלושה חודשי מאסר וקנס של 2000 ₪.
אסירות משוחררות
נדא אלדרבאס,
מירושלים, נעצרה ב-5 במאי 2007 ושוחררה ב-6 במרץ 2011.
מונתהא אלטויל,
בת 44, מאלבירה, נעצרה ב-8 בפברואר 2010 ושוחררה ב-1 בפברואר 2011.
הדיל אבו תורקי,
בת 15 מחברון, נעצרה ב-14 בנובמבר 2010 ושוחררה ב-27 בינואר 2011.
כלא דמון (על הר הכרמל)
ראמיה אבו סמרה,
בת 31 מיאטא שבאיזור חברון נעצרה ב-16 בדצמבר 2010. ב-30 במרץ 2011 היא הועברה לכלא השרון בניגוד לרצונה. במחאה על כך פתחה בשביתת רעב בדרישה להעברתה חזרה לכלא דמון. כעונש רשויות הכלא העבירו אותה לתא הפרדה בו פועלת מצלמה 24 שעות ביממה. ב-3 באפריל 2011, נאמר לה כי תועבר בחזרה לכלא דמון. היא השעתה את שביתת הרעב ומאוחר יותר הועברה חזרה לכלא דמון.
עונשים
בתחילת ינואר 2011, קבוצה של אסירות פוליטיות:
דועאא אלג'יוסי, ורוד קאסם, עאישה גנימאת וסומוד קראג'ה,
החזירו ארוחה אחת כצעד סולידריות עם
לינן אבו ג'למה
אשר שבתה רעב בדרישה לעבור לכלא דמון (ב-16 בינואר היא הועברה לכלא דמון). רשויות הכלא הטילו עליהן עונשים קשים: מנעו מהן לקבל ביקורי משפחות ולקנות בקנטינה במשך חודש ימים, עד 2 בפברואר 2011, ניתקו להן את החשמל בתא לשלושה ימים כך שלאסירות לא היו תאורה וחימום בימים אלה וכן מנעו מהן לצאת ל"טיול" היומי בחצר, במשך שלושה ימים.
ביקורי משפחה
עאישה גנימאת,
בת 20, מצוריף שבאיזור חברון, נעצרה ב-2 בספטמבר 2009. לאחרונה הרשויות הישראליות לא אישרו לאמה לבקר אותה.
פאתן אלסעדי,
ממחנה הפליטים ג'נין, נעצרהב-8 במאי 2008. אמה ביקשה לחדש את האישור לבקר אותה. אחרי שחיכתה כשמונה חודשים הרשויות הישראליות נתנו אישור חד פעמי לבקר אותה.
סועאד נזאל,
בת 24 מקלקיליה, נעצרה ב-23 באוגוסט 2009. אחרי שנה שהרשויות הישראליות מנעו מאמה לבקר אותה היא קיבלה אישור חד פעמי וביקרה אותה בינואר 2011.
ועדת השליש דחתה את בקשתה לשיחרור מוקדם אחרי שריצתה יותר משני שליש מתקופת המאסר.
מכתבים
האסירות הפוליטיות מקבלות מכתבים רבים מחו"ל אשר מעודדים אותן ומשמחים אותן.
משפטים
חנאן אלחמוז,
בת 41, אם לשלושה, ממחנה הפליטים עזה שבאיזור בית לחם, נעצרה ב-11 באוקטובר, 2010. ב-28 במרץ נשפטה ל-30 חודשי מאסר וקנס של 3000 ₪.
כלא נווה תרצה (רמלה)
מרים אלתראבין,
מיריחו, נעצרה ב-24 בינואר 2005. במרץ 2011 היא הועברה מכלא השרון לכלא נווה תרצה לתא הפרדה באגף של אסירות פליליות.
הכפר עורתא שבאיזור שכם
במשך החודש האחרון הצבא הישראלי נכנס לכפר באופן תדיר ועצר עשרות תושבים מהכפר: גברים, נשים וילדים. ב-7 באפריל, אחרי חצות הצבא הישראלי נכנס שוב לכפר, הטיל עוצר על יושביו ועצר עשרות נשים מביתן. כעת, כל הנשים שנעצרו ביום זה, משוחררות.
העמוד הראשי