נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ)


דף מידע - אפריל 2010

כיום יש כ-39 אסירות פוליטיות בבתי הכלא הישראלים: 19 בכלא השרון (תל מונד), 14 בכלא דמון (על הר הכרמל), שתיים בכלא נווה תרצה (רמלה), שתיים בבית מעצר קישון והשאר במתקני כליאה שונים.

מחאת האסירים והאסירות הפוליטיים
ב-1 באפריל 2010 כל האסירים והאסירות הפוליטיים בבתי הכלא הישראלים פתחו בצעדי מחאה נגד ההתדרדרות בתנאים:
נגד היחס הקשה והמשפיל כלפי בני משפחות האסירים בדרכם לביקור בכלא ע"י צבא הכיבוש הישראלי במחסומים ובהגיעם לבית הסוהר ע"י שירות בתי הסוהר
נגד מניעת ביקורי משפחות של האסירים והאסירות מרצועת עזה שנמשכת כבר מעל שלוש שנים
נגד מניעת ביקורי משפחות ממאות משפחות של אסירים ואסירות מהגדה המערבית ומתוך גבולות הקו הירוק בתירוצים של סיבות ביטחוניות
נגד האיסור על משפחות האסירים להכניס ספרים
נגד שלילת הזכות מהאסירות ומהאסירים הפוליטיים, להשתתף בבחינות הבגרות (תוג'יהי) עפ"י תוכנית הלימודים הפלסטינית
החל מ-1 באפריל למשך חודש ימים תתקיים שביתת ביקורי משפחות.
במשך חודש אפריל יתקיימו הפגנות סולידריות עם האסירות והאסירים הפוליטיים מול בתי הסוהר.

    
                                    הפגנה שהתקיימה ב-3 באפריל מול כלא גילבוע

עבודות יד
רשויות בתי הסוהר עדיין מונעים ממשפחות האסירות הפוליטיות מלהכניס חומרים לעבודות יד. במרץ 2010 הצלב האדום הבינלאומי הכניס עבודות יד אבל בכמות קטנה מאוד. האסירות מבקשות לבטל את האיסור על הכנסת עבודות יד.

נעליים
רשויות הכלא עדיין מונעים ממשפחות האסירות הפוליטיות מלהכניס נעליים. האסירות חייבות לקנות נעליים בקנטינה שם המחירים גבוהים בהרבה וכמעט אין נעלי נשים.

הדרך מהכלא לבית משפט
אסירות ועצירות שמובאות לדיון בבית משפט סובלות מיחס קשה ומשפיל מהצוות של יחידת "נחשון" (יחידת "נחשון" – יחידה של שירות בתי הסוהר אשר תפקידה לשמור על האסירים והאסירות כאשר הם מחוץ לכותלי בית הסוהר). יום או מספר ימים לפני הדיון בבית המשפט הן מועברות לכלא נווה תרצה (רמלה) ומוחזקות בהפרדה, באותו אגף עם האסירות הפליליות אשר עוינות אותן. ביום הדיון: עם שחר האסירות והעצירות מובאות למכונית שם הן מוחזקות ביחד עם האסירות הפליליות, בלי מחיצה למרות שפעמים רבות האסירות הפליליות מנסות להציק להן. לעיתים האסירות נאלצות להישאר במכונית במשך שעות ארוכות כשהן כבולות, בלי אוכל ומים ובלי גישה לשירותים. לפעמים נמצאים גם כלבי שמירה במכונית.

כלא השרון (תל מונד)

נדא אלדרבאס, מירושלים, נעצרה ב-5 במאי 2007. במרץ 2010 הועברה מכלא דמון לכלא השרון. ועדת השליש סרבה לשחררה אחרי ריצוי שני שליש מתקופת המאסר.

ביקורי משפחות
קהרה אלסעדי, מג'נין, נעצרה ב-30 במאי 2002. הרשויות הישראליות מונעות מביתה בת ה-17 ומבנה בן ה-16 לבקר בבית הסוהר מאז מלאו להם 16 שנים.
עביר עודה, מאיזור טול כרם, נעצרה ב-9 באוגוסט 2009. רוב בני משפחתה מנועים מלבקר אותה בכלא. לאחרונה, אחיה קיבל אישור חד פעמי לביקור אבל בגלל הסגר שמדינת ישראל הטילה על הגדה המערבית נמנע ממנו הביקור. עכשיו הוא צריך לבקש אישור חדש דבר שיכול לקחת זמן רב.
כאשר עביר הובאה לדיון בבית המשפט היא התלוננה בפני בית המשפט על יחס הסוהרים מיחידת נחשון בדרך מבית הסוהר לבית המשפט.
אירנה סראחנה, ממחנה הפליטים דהישה שבאיזור בית לחם, נעצרה ב-23 במאי 2002. רשויות הכלא עדיין מונעים ממנה להיפגש עם בעלה, גם הוא אסיר פוליטי, אותו לא ראתה מזה כשנה.
אחלאם אלתמימי, בת 30, מרמאללה, נעצרה ב-14 בספטמבר 2001. נישאה לאחר מעצרה. אחרי כ-4 שנים של הגשת בקשות ועררים לבית משפט, ב-2 במרץ 2010 היא נפגשה עם בעלה אשר גם הוא אסיר פוליטי. רשויות הכלא איפשרו את הפגישה רק מאחורי מחיצת זכוכית ולדבר רק באמצעות הטלפון.

נשים במעצר מינהלי
רג'אא אלגול, עצירה מינהלית, בת 39, ממחנה הפליטים ג'נין, נעצרה ב-31 במרץ 2009. בית המשפט קיצר את מעצרה לשלושה וחצי חודשים. היא סבלה מאוד בדרך מבית הסוהר לבית המשפט וחזרה. הסוהרות (מיחידת נחשון) הביאו אותה לאוטובוס בשעה 3 לפנות בוקר. הן הושיבו לידה אסירה פלילית שעישנה באוטובוס דבר שגרם לרג'אא להרגיש רע מאחר והיא סובלת מבעיות בריאות שונות. הדיון בבית המשפט הסתיים בשעה 15:00 ואז התחילו להעביר אותה לכלא נווה תרצה (רמלה). היא הגיעה לכלא נווה תרצה בשעה 19:30. היא ביקשה מים פעמים רבות, ולא קיבלה. ברמלה היא נבדקה ע"י רופאה שנתנה לה כדורים אבל היא לא יכלה לבלוע אותם כי אף אחד לא הביא לה מים. היא הושארה בנווה תרצה (רמלה) עד שעה 22:00. רק אז העבירו אותה חזרה לכלא השרון. היא הגיע לשם תשושה לחלוטין.
הנאא שלבי, מבורקין שבאיזור ג'נין, עצירה מינהלית, נעצרה ב-14 בספטמבר 2009. ב-14 במרץ 2010, מדינת ישראל האריכה את מעצרה המינהלי בשישה חודשים נוספים.
מונתהא עבד טויל, עצירה מינהלית, בת 44, מאלבירה, נעצרה ב-8 בפברואר 2010. יום לפני הדיון המשפטי האחרון רשויות הכלא העבירו אותה לכלא נווה תרצה (רמלה) לתא הפרדה באגף האסירות הפליליות והשאירו אותה שם במשך שישה ימים.

משפטים
גופראן זאמל, בת 26 ממחנה הפליטים אלעין שבאיזור שכם, נעצרה ב-29 באוגוסט 2009. ב-22 במרץ 2010 היא נשפטה לעשרה חודשי מאסר ו-5,000 ₪ קנס.

כלא דמון (על הר הכרמל)

אמל ג'ומעה, ממחנה הפליטים עסכר שבאיזור שכם, נעצרה ב-9 במאי 2004. במרץ 2010 עברה ניתוח לכריתת הרחם. בבית חולים היא סבלה מתנאים קשים מאוד. התנאים היו קשים עד כדי כך שבמקום להישאר באישפוז חמישה ימים אחרי הניתוח, כפי שהרופאים קבעו, יום אחד אחרי הניתוח, לבקשתה היא הוחזרה לכלא דמון. כל זמן שהותה בבית החולים הסוהרים כבלו אותה למיטה בידיה וברגליה. כאשר רצתה ללכת למקלחת הוסיפו אזיק אנכי שמחבר בין אזיקי הרגליים לאזיקי הידיים. היו אנשי ונשות צוות שהתייחסו אליה יפה אבל היחס של אנשי צוות אחרים היה קשה ומשפיל.

סועאד נזאל, בת 24 מקלקיליה, נעצרה ב-23 באוגוסט 2009. היא סובלת מבעיות בלסת. למרות שבית המשפט קבע שרשויות הכלא חייבות להגיש טיפול רפואי לבעיות אלה, עד סוף מרץ 2010 היא עדיין לא קיבלה כל טיפול. היא מקבלת רק משככי כאבים. מדינה ישראל מונעת מבני משפחתה הבוגרים מלבקר בבית הסוהר.

ורוד קאסם, מטירה שבמשולש, נעצרה ב-4 באוקטובר 2006. רשויות הכלא סרבו לבקשותיה לקבל את השבועון "פנורמה", שבועון מקומי שיוצא באיזור מגוריה.

אימאן גזאוי, מטול כרם, נעצרה ב-3 באוגוסט 2001. ועדת השליש דחתה את בקשתה לשיחרור מוקדם אחרי שריצתה שני שליש מתקופת מאסרה.

סומוד כראג'ה, מצפא, נעצרה ב-25 באוקטובר 2009. היא היתה אמורה להיות בדיון משפטים ב-17 במרץ 2010. הנסיעה לבית המשפט החלה יום קודם כאשר הסוהרים העבירו אותה לכלא נווה תרצה (רמלה). הם הביאו אותה לאוטובוס והשאירו אותה שם שעתיים אז נסעו לכלא השרון (תל מונד) שם הושיבו לידה אסירות פליליות בלי מחיצה. בכלא נווה תרצה היא הוחזקה בתא הפרדה באגף האסירות הפליליות אשר קיללו אותה. למחרת, סוהרת העירה אותה ב-4 לפנות בוקר ואמרה לה להתכונן לנסיעה לבית המשפט. אחר כך פעם אמרו לה שהדיון בוטל אחר כך אמרו שלא בוטל כך עד שעה 13:00 כאשר הודיעו לה סופית שהדיון בוטל והחזירו אותה לכלא דמון. באותו יום היא לא קיבלה אוכל עד שעה 16:00. זו היתה הפעם השלישית שהועברה מבית הסוהר לבית המשפט. בפעמיים שקדמו התנאים היו דומים ואף גרועים כי באוטובוס היו כלבי שמירה שנבחו כל הזמן. מדינת ישראל מונעת מבני משפחתה לבקר בבתי הכלא.

כלא נווה תרצה (רמלה)

ופאא אלביס, ממחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה, נעצרה ב-10 ביוני 2005. מזה יותר מחצי שנה היא מוחזקת בהפרדה באגף של האסירות הפליליות אשר מקללות אותה. ב-17 במרץ 2010, לבקשת רשויות הכלא, בית המשפט המחוזי בפתח תקוה אישר את הארכת תקופת ההפרדה בשלושה חודשים נוספים. עו"ד של "נשים למען אסירות פוליטיות", תגריד ג'השאן, יצגה אותה וביקשה לא להאריך את ההפרדה ולהעבירה מיד לאגף של האסירות הפוליטיות בכלא דמון. מזה כחודש היא אינה יכולה לצאת ל"טיול" היומי בחצר הכלא בגלל הצפת ביוב.

עצירה חדשה
עליה אלמוחאסיב, מחברון, נעצרה ב-12 במרץ 2010.

בית מעצר קישון (ג'למה)

עצירות חדשות
אימאן נזאל, מקלקיליה, נעצרה ב-15 במרץ 2010.
עאישה נזאל-סברי, מקלקיליה, נעצרה ב-15 במרץ 2010.

עצירה חדשה לא ידוע מקום מעצרה
סלאם צאפי, נעצרה ב-28 במרץ 2010 במחסום קלנדיה.

יום האישה בינלאומי 2010
לרגל יום האישה הבינלאומי "קואליצית נשים למען שלום" אירגנה הפגנה מול כלא השרון. בין הסיסמאות שהועלו בהפגנה: "ישוחררו כל האסירות הפוליטיות", "סולידריות עם האסירות הפוליטיות", "טיפול רפואי הולם לאסירות הפוליטיות". בהפגנה השתתפו עשרות מפגינות ומפגינים.

    

העמוד הראשי